פסק-דין בתיק תא"מ 42219-06-10

רקע ועדויות הצדדים .

1.  זוהי תביעה כספית על סך 50,000 ש"ח, אשר במקורה הוגשה כבקשה לביצוע שטר וניתנה לנתבעים רשות להתגונן.

לטענת התובעת המחזיקה בשטר, השטר חתום על ידי נתבעת 2 ובערבותו של נתבע 1.

החתימה על גב השיק, שנטען שהיא חתימת נתבע 2, הינה חלק מחותמת מוטבעת, בה רשום בכתב יד שמו של נתבע 2, מספר תעודת זהות שלו והחתימה.

השיק משוך מחשבון נתבעת 1, שם הנפרע הוטבע בחותמת "שמואל אל בע"מ" ועל פי עדות התובעת, החותמת במקום המיועד לשם הנפרע הוטבעה על ידי קופאית התובעת כאשר קיבלה את השיק.

נטל ההוכחה להוכחת ערבותו של נתבע 2 על גב השיק, מוטל על התובעת, שכן, בטענת זיוף עסקינן.

נטל הוכחה לחיוב נתבעת 1, מוטל על נתבעת 1 שכן אין חולק שהשיק נחתם ונמשך על ידה.

2.   צבי לוי, מנהל הכספים של התובעת, העוסקת במכירת עופות הצהיר, כי את השיק קיבלה התובעת מחברת "זוארץ נתניה" בתמורה לסחורה שקיבלה מהתובעת. השיק הופקד לחשבון חברת שמואל - אל בע"מ, על ידי התובעת, כיוון שבחשבון זה הופקדו כל השיקים הדחויים של קבוצת החברות "יסכה". השיק חזר מהסיבה " מוגבל ולא ניתן להעברה ".

לדבריו, קבוצת יסכה מורכבת ממספר חברות המשווקות מוצרי עופות ומרבית התמורה מתקבלת באמצעות שיקים של לקוחות, שיקים מוסבים או פתוחים.

בחקירתו העיד צבי לוי, שאת השיק קיבלה הקופאית של התובעת, ישירות מהלקוח או באמצעות גובה של התובעת. את השיק היא קיבלה ללא שם המוטב והיא הטביעה עליו את חותמת שמואל אל, שהינה חברת בת של התובעת. התובעת, שהינה חלק מקבוצת יסכה, נוהגת להפקיד את כל השיקים הדחויים שקיבלה מלקוחותיה בגין סחורה שסיפקה להם לחשבון שמואל אל, המוטב בשיק, שאף היא חברה בקבוצת החברות.

לדבריו, החותמת בגב השיק בה מצוינת הערבות האישית אינה חותמת של התובעת.

על פי עדותו, המוטב על פי חותמת שהוטבעה הינה חברת שמואל אל,. השיק חזר מהסיבה "חשבון מוגבל".

התובעת הוקמה ביום 1.1.10 ולא הפקידה את השיק לחשבונה אלא היא התובעת במסגרת התחשבנות שהייתה בינה לבין שמואל אל ובמסגרת היות שתי החברות באותה קבוצת חברות. חברת שמואל אל שילמה במזומן את השיק הדחוי לתובעת כחברה סולקת, כאשר השיק ניתן לתובעת בתמורה לסחורה שסיפקה ללקוח בשם זוארץ, אשר שילם לתובעת בשיק דחוי של נתבעת 1.

לטענת הנתבעים, כפי שפורטה בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר הינה, שהשיק נחזה על פניו שהינו " למוטב בלבד" ולא לתובעת. מכך, טוענים הנתבעים, הניסיון להסב אותו לתובעת הינו פסול. עוד לטענתם, אין חתימת הסב על השיק, הנתבעים אינם יודעים מיהו הנפרע, אשר לא היה להם כל קשר עמו, הם אינם חייבים לו כל סכום שהוא ואף אינם מכירים את אוחז השיק.

לטענת מנהל הנתבעת 2, השיק "נחטף" מידיו על ידי אדם בשם סעדיה מרציאנו.

3.  נתבע 2 טוען, כי החתימה על גב השיק הנחזית להיות חתימתו כערב, אינה חתימתו אלא זויפה.

לטענתו (ס' 3.א. לתצהירו) מעולם לא ראה את השיק נשוא תביעה זו טרם שנפתח תיק ההוצל"פ, אינו מכיר את הנפרע, אינו חייב לו דבר ואף אינו מכיר את התובעת דנן.

בעדות נתבע 2 נתגלו סתירות באשר לעובדות מהותיות לשאלות שבמחלוקת בתביעה דנן, , שאינן יכולות לגור זו עם זו בכפיפה אחת, כפי שיפורט

בחקירתו העיד נתבע 2, כי נתבעת 1  הינה חברה שבבעלות בנו, ג'פרי פיטוסי. הוא אישית אינו  מכיר את סעדיה מרציאנו ואינו יודע אודות מריבה שהייתה בינו לבין בנו, הבעלים של נתבעת 1.